לשכת המסחר תל אביב נ' אלצר בע"מ

: | גרסת הדפסה
ד"ט
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
34606-04-12
3.9.2013
בפני :
רוית צדיק

- נגד -
:
לשכת המסחר תל אביב
:
אלצר בע"מ
החלטה

החלטה

בפני בקשת הנתבעת לגילוי ועיון במסמכים ספיציפיים.

עיקר המחלוקת בין הצדדים על בסיסה יש לבחון את שאלת רלבנטיות המסמכים אשר גילויים מבוקש הינה, האם ניתן לחייב את הנתבעת בתשלום דמי טיפול ארגוני ושיעורו. הנתבעת מתנגדת לדרישת התובעת לתשלום דמי טיפול ארגוני מטעמים רבים ושונים. טענתם המרכזית הינה כי אינה נמנית עם החברים הקבועים בלשכות המסחר וכי הדרישה לתשלום דמי טיפול, מכח תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים) התשל"ז- 1977 (להלן - התקנות), ללא קשר לשירות שניתן ע"י התובעת, פוגעת בזכויות בסיסיות, שחלק נכבד מהן בעלות מעמד חוקתי על חוקי.

בבקשתה מנמקת הנתבעת את רלבנטיות המסמכים אשר גילויים מבוקש. לשיטתה, למסמכים תרומה משמעותית לקיום הליך יעיל והוגן אשר יגן על הנתבעת ויסייע בידה להציג את הגנתה בצורה יעילה וראויה. עוד נטען כי במקרה זה אין כל אינטרס נוגד לגילוי המסמכים ואין כל פגיעה בצדדים שלישיים שאינם צד להליך. עוד נטען כי לבית הדין סמכות רחבה להורות על גילוי מסמכים תוך מזעור פגיעה באינטרסים המוגנים וזאת באמצעות דרכים רבות לרבות מחיקת שמות, ככל שבמסמך נזכר שמו של צד שלישי הזכאי לפרטיות.

מנגד טענה התובעת כי הבקשה לגילוי מסמכים אינה רלבנטית ופוגעת הן באינטרס הנתבעת לשמירה על זכות חבריה לפרטיות ולסודיות, והן באינטרסים של החברים עצמם. גילוי מסמכים ספציפי יגרום נזק בלתי הפיך לצדדים שלישיים ולא יתרום מאום לבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

המסגרת המשפטית-

בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בשאלת מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון כך שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. שאלה זאת תבחן תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין.

בעניין ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי פד"י מט (4) 54 – נקבעו הדברים הבאים:

"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא לא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי כל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. צידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן… יש ורך אזן בין הערכים המתנגשים...".

אשר למבחן הרלבנטיות קבע בית הדין הארצי לעבודה בעניין ע"ע 4/06 מדינת ישראל- נציבות המים - אבנצ'יק, (ניתן ביום 28.3.07 ) כדלקמן -

 

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.  אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".

 

עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (ראו: דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית, פדע כז 225).

לאור העקרונות אשר קבעה ההלכה הפסוקה, אבחן את המסמכים אשר גילויים מבוקש.

העתק כל אחד מהסכמי המסגרת הנזכרים בסעיף 3א לכתב התביעה; העתק של כל אחד מהסכמי המסגרת או צווי ההרחבה הנזכרים בסעיף 3 ב' לכתב התביעה; העתק של כל ההסכמים הקיבוציים הנזכרים בסעיף 4 א לכתב התביעה; העתק כל ההסכמים הקיבוציים ואו צווי ההרחבה הנזכרים בסעיף 4 ב לכתב התביעה.

לטענת הנתבעת, הסכמי המסגרת , צוי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים שנועדו להוכיח את פעילות התובעת נזכרים בכתב התביעה, לפיכך וככל שהתובעת מבקשת להסתמך עליהם מן הראוי כי תחשוף מסמכים אלה. עוד נטען כי בחשיפת הסכמי המסגרת אין כל פגיעה בצדדים שלישיים.

מנגד טענה התובעת כי אין כל מניעה לתיאום מועד להחלפת מסמכים הדדית במסגרתה יועברו לידי הנתבעת כל הסכמי המסגרת וצווי ההרחבה הרלבנטיים אשר ממילא הינם החשופים לידיעת הציבור ונגישים במאגרי המידע המשפטיים.

לאור האמור בתגובת התובעת הנני מורה על חשיפת מסמכים אלה. התובעת תעביר עותק המסמכים עד ליום 9.9.13.

העתק ממכתב הפניה לנתבעת בדרישה לתשלום הנזכרת בסעיף 6 לכתב התביעה, כמו כן העתק כל ההתכתבויות בין הצדדים אשר נשמטו מכתב התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>